הפעלה וליווי של השולחן העגול הבין-מגזרי במשרד ראש הממשלה, 2008 -2017
השולחן העגול במשרד ראש הממשלה הוקם ביולי 2008 לאור תפיסה שגובשה במשרד ראש הממשלה לאחר מלחמת
לבנון השנייה, וכחלק מתהליך הפקת הלקחים שבוצע לאחריה.
במהלך המלחמה שחלה ב-2006, עלו אתגרים רבים הקשורים במענה לצרכי אזרחים ורשויות בעורף האזרחי. המגזר החברתי והמגזר העסקי נטלו חלק משמעותי במתן מענה לצרכים אלו, ונתפסו אצל רבים מהציבור כמי שמילאו ואקום בתפקוד הממשלה והרשויות המקומיות. בתום המלחמה, לצד ההכרה בהתגייסות החשובה של המגזרים הלא-ממשלתיים, התחדדה ההבנה כי קשיים בתיאום ובשיתוף הפעולה בין הארגונים והגורמים הרבים אשר פעלו בשטח, לבין הממשלה והרשויות המקומיות, פגעו במאמצים ובפוטנציאל להרחיבם, וכתוצאה מכך נפגעו תחושת הביטחון והחוסן של אזרחים.
השולחן הוקם בהתאם להחלטת ממשלה 3190 מפברואר 2008 בדבר הסדרת היחסים בין הממשלה, המגזר השלישי והמגזר העסקי הפועל להשגת מטרות ציבוריות. ארגון שיתופים נבחר להיות הארגון המפעיל ומלווה מקצועית את השולחן, מאז הקמתו ועד לשנת 2017.
השולחן כונה בזמנו "השולחן העגול הממשקי" שכן תפקיד מרכזי שיועד לו היה להניח את התשתית לשיח בין-מגזרי במשרדי הממשלה. ששת החודשים הראשונים של השולחן העגול יועדו לתהליך מעמיק של גיבוש עקרונות, דרכי פעולה וכללי שיח. אלו גובשו במסגרת פורום שנקרא "השולחן העגול המכונן", אשר כלל נציגים בכירים מכל מגזר.
2009 – סיוע לדרום בעת מצב חירום ביטחוני: בשנת 2008 במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הוקם שולחן עגול בנושא מצב החירום הלאומי, אותו הובילה רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, בסיוע האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה. לראשונה בישראל, התכנס שולחן-תלת מגזרי בזמן חירום, על בסיס שבועי, לדון בדרכים לחיזוק שיתופי הפעולה והתיאום בין המגזרים אשר תכליתו סיוע לעורף וחיזוק החוסן הלאומי.
2009 – סיוע פיננסי לעמותות בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי ב-2008: בישיבת השולחן העגול הראשונה לאחר סיום עבודת השולחן המכונן, התבקש השולחן לעסוק בהשלכות המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008 על ארגוני החברה האזרחית אשר התמודדו באותה עת עם פגיעה עמוקה בהכנסותיהן. נציגות של חברי השולחן ביחד עם נציגות מהאגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה גיבשה במשך כחודש וחצי שורה של הצעות לצעדי סיוע כלכלי. ההצעות כללו בין היתר שורה של הקלות מס ופישוט הליכים בירוקרטיים. בנוסף, כ-100 עמותות קיבלו ייעוץ לחיזוק התשתית הפיננסית של העמותה.
2009-2010 – קידום ההתנדבות וההשתתפות החברתית: בשנת 2009, במסגרת דיוני השולחן, קרא ראש הממשלה לפתח מודל תלת-מגזרי לקידום ועידוד התנדבות. בעקבות קריאתו פורסם קול קורא לציבור לקבלת רעיונות וכיווני פעולה לגיבוש תוכנית אשר במסגרתה כל מגזר תורם לנושא. על בסיס החומרים שהתקבלו מהציבור גובש מסמך, ובמרכזו המלצת הוועדה להקמת מרכז תלת-מגזרי לקידום ההתנדבות וההשתתפות החברתית, גובשה תכנית אסטרטגית לתשתיות ההתנדבות בישראל והורחבה תודעת ההתנדבות בקרב עובדי ממשלה באמצעות נציבות שירות המדינה.
2012 – העמדת תשתית לעסקים חברתיים בישראל: במסגרת עבודת השולחן אושרו המלצות צוות המשנה אשר כללו הגדרה של "עסק חברתי" המשמשת עד היום את כל העוסקים בתחום. המלצות בדבר הסרת חסמים לפעולתם של עסקים חברתיים, בחינת האפשרות למתן הטבת מיסוי לעסקים חברתיים והמלצות להמשך הפעילות בנושא. לצד אלו עסק השולחן גם בסוגיית העסקים החברתיים המעסיקים אוכלוסיות מועדפות ומוחלשות וגיבש המלצות להגדרת האוכלוסיות המוחלשות ואופן העסקתן על ידי עסקים חברתיים. בהתאם להמלצות השולחן נחתמה במאי 2014 הוראת מנכ"ל משרד הכלכלה לעידוד עסקים חברתיים המעסיקים אוכלוסיות מועדפות.
2011-2012 – עידוד הנתינה והפילנתרופיה בישראל: גיבוש מדיניות מעודדת נתינה ופילנתרופיה בשותפות עם נציגי המגזר החברתי והמגזר העסקי. השולחן גיבש תכנית שהתייחסה לכלל פוטנציאל הנתינה בחברה הישראלית – בקרב הציבור הרחב, בקרב בעלי ההון הניכר, בקרב המשקיעים החברתיים ובקרב התאגידים המסחריים. בין היתר כללה התכנית: הגדלת הטבות המס לתרומות באמצעות הפחתת רצפת התרומה השנתית, הגדלת הטבת המס לתרומות באמצעות העלאת תקרת התקומה השנתית, הקלות במימוש ההטבות במס לשכירים, הקלות במימוש ההטבות במס לשכירים מקרב עובדי מדינה המבקשים לתרום, הרחבת היקף מוסדות הציבור שניתן יהיה להכיר בהם לפי סעיף 46א' לפקודת מס הכנה ויצירת תאגיד של "קרן לתועלת הציבור".
2013-2014 – בנית מודלים למתן מענים לצעירים בסיכון: לאחר תהליך למידה בו נעשה זיהוי של סוגיות החליטו חברי השולחן על הקמת שני צוותי עבודה סביב הנושא. האחד, בנושא דיור לצעירים חסרי עורף משפחתי, והשני – שילוב צעירים בסיכון בתעסוקה. שני נושאים אלו נבחרו עקב חשיבותם הרבה למהלך חייו של הצעיר, וההנחה כי במסגרת ההרכב הבין-מגזרי, ניתן לייצר בהם שינויים משמעותיים ובטווח זמנים נראה לעין. אחד התוצרים המשמעותיים היה הגדרה של אוכלוסיית יעד חדשה שלא ניתן לה מענה עד כה: צעירים בסיכון בין הגילאים 18 עד 35.
2013-2014 – השלמת טיוטת חוק העמותות החדש. בשנת 2014 שקד משרד המשפטים על גיבוש טיוטת חוק עמותות אשר נועדה לתת מענה חקיקתי שלם לצרכיהן של עמותות, על סוגיהן ומאפייניהם השונים, ולהשוות את ההסדרים המהותיים החלים על חברות לתועלת הציבור לאלה החלים על עמותות. לאחר גיבוש טיוטה פנימית הוחלט ללבן את עקרונות החוק בהליך של הידברות עם ארגוני גג וגורמים פעילים מהמגזר החברתי והפילנתרופי בהובלת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וראש ראשות התאגידים.
2014 – הוועדה לבחינת סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה. סעיף 46א' עוסק בהכרה בגוף כמוסד ציבורי שהתרומה אליו מזכה את התורם בזיכוי מס. לוועדה הוגשו ניירות עמדה מטעם חברים בשולחן העגול בעבר ובהווה, וכן הוגש נייר עמדה של אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה אשר נסמך בין היתר על דיוני השולחן העגול בנושא עידוד הנתינה והפילנתרופיה. ב-28.5.14 הוגשו מסקנות הוועדה לשר האוצר והוצגו בפני ועדת הכספים של הכנסת. שר האוצר הודיע על אימוץ מסקנות הוועדה ורשות המיסים מיישמת את המסקנות לצד קידום הליכי החקיקה.
2014 – גיבוש תכנית לטיוב אופן אספקת שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ. בשנת 2014 במסגרת החלטת הממשלה מספר 2034 מיום ה-28.9.14, הוחלט כי הצוות הממשלתי בשולחן העגול במשרד ראש הממשלה יגבש תכנית לטיוב אופן אספקת שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ.
2016 – מתחברים לחוסן בחירום. כחלק מהלקחים שהופקו בעקבות התמודדות עם מצבי חירום שונים, צבאיים ואזרחיים, התגבשה ההבנה כי יש להגביר את החוסן החברתי כחלק מעמידות של החברה בישראל ויכולתה להתמודד במצבי חירום. כמו כן, עלה הצורך להגביר את שיתוף הפעולה והתיאום בין הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי במצבי חירום לאומיים – בהיערכות לקראתם, במהלכם ובחזרה לשגרה. במסגרת המהלך פיתח השולחן, בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש רח"ל ובתיאום עם פיקוד העורף, תוכנית פעולה למודלים בין-מגזריים ברמת הרשות המקומית וברמה הארצית ליצירת וחיזוק החוסן החברתי בחירום.
הפעלה וליווי של השולחן העגול הבין-מגזרי במשרד ראש הממשלה, 2008 -2017
השולחן העגול במשרד ראש הממשלה הוקם ביולי 2008 לאור תפיסה שגובשה במשרד ראש הממשלה לאחר מלחמת
לבנון השנייה, וכחלק מתהליך הפקת הלקחים שבוצע לאחריה.
במהלך המלחמה שחלה ב-2006, עלו אתגרים רבים הקשורים במענה לצרכי אזרחים ורשויות בעורף האזרחי. המגזר החברתי והמגזר העסקי נטלו חלק משמעותי במתן מענה לצרכים אלו, ונתפסו אצל רבים מהציבור כמי שמילאו ואקום בתפקוד הממשלה והרשויות המקומיות. בתום המלחמה, לצד ההכרה בהתגייסות החשובה של המגזרים הלא-ממשלתיים, התחדדה ההבנה כי קשיים בתיאום ובשיתוף הפעולה בין הארגונים והגורמים הרבים אשר פעלו בשטח, לבין הממשלה והרשויות המקומיות, פגעו במאמצים ובפוטנציאל להרחיבם, וכתוצאה מכך נפגעו תחושת הביטחון והחוסן של אזרחים.
השולחן הוקם בהתאם להחלטת ממשלה 3190 מפברואר 2008 בדבר הסדרת היחסים בין הממשלה, המגזר השלישי והמגזר העסקי הפועל להשגת מטרות ציבוריות. ארגון שיתופים נבחר להיות הארגון המפעיל ומלווה מקצועית את השולחן, מאז הקמתו ועד לשנת 2017.
השולחן כונה בזמנו "השולחן העגול הממשקי" שכן תפקיד מרכזי שיועד לו היה להניח את התשתית לשיח בין-מגזרי במשרדי הממשלה. ששת החודשים הראשונים של השולחן העגול יועדו לתהליך מעמיק של גיבוש עקרונות, דרכי פעולה וכללי שיח. אלו גובשו במסגרת פורום שנקרא "השולחן העגול המכונן", אשר כלל נציגים בכירים מכל מגזר.
2009 – סיוע לדרום בעת מצב חירום ביטחוני: בשנת 2008 במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הוקם שולחן עגול בנושא מצב החירום הלאומי, אותו הובילה רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, בסיוע האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה. לראשונה בישראל, התכנס שולחן-תלת מגזרי בזמן חירום, על בסיס שבועי, לדון בדרכים לחיזוק שיתופי הפעולה והתיאום בין המגזרים אשר תכליתו סיוע לעורף וחיזוק החוסן הלאומי.
2009 – סיוע פיננסי לעמותות בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי ב-2008: בישיבת השולחן העגול הראשונה לאחר סיום עבודת השולחן המכונן, התבקש השולחן לעסוק בהשלכות המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008 על ארגוני החברה האזרחית אשר התמודדו באותה עת עם פגיעה עמוקה בהכנסותיהן. נציגות של חברי השולחן ביחד עם נציגות מהאגף הכלכלי במשרד ראש הממשלה גיבשה במשך כחודש וחצי שורה של הצעות לצעדי סיוע כלכלי. ההצעות כללו בין היתר שורה של הקלות מס ופישוט הליכים בירוקרטיים. בנוסף, כ-100 עמותות קיבלו ייעוץ לחיזוק התשתית הפיננסית של העמותה.
2009-2010 – קידום ההתנדבות וההשתתפות החברתית: בשנת 2009, במסגרת דיוני השולחן, קרא ראש הממשלה לפתח מודל תלת-מגזרי לקידום ועידוד התנדבות. בעקבות קריאתו פורסם קול קורא לציבור לקבלת רעיונות וכיווני פעולה לגיבוש תוכנית אשר במסגרתה כל מגזר תורם לנושא. על בסיס החומרים שהתקבלו מהציבור גובש מסמך, ובמרכזו המלצת הוועדה להקמת מרכז תלת-מגזרי לקידום ההתנדבות וההשתתפות החברתית, גובשה תכנית אסטרטגית לתשתיות ההתנדבות בישראל והורחבה תודעת ההתנדבות בקרב עובדי ממשלה באמצעות נציבות שירות המדינה.
2012 – העמדת תשתית לעסקים חברתיים בישראל: במסגרת עבודת השולחן אושרו המלצות צוות המשנה אשר כללו הגדרה של "עסק חברתי" המשמשת עד היום את כל העוסקים בתחום. המלצות בדבר הסרת חסמים לפעולתם של עסקים חברתיים, בחינת האפשרות למתן הטבת מיסוי לעסקים חברתיים והמלצות להמשך הפעילות בנושא. לצד אלו עסק השולחן גם בסוגיית העסקים החברתיים המעסיקים אוכלוסיות מועדפות ומוחלשות וגיבש המלצות להגדרת האוכלוסיות המוחלשות ואופן העסקתן על ידי עסקים חברתיים. בהתאם להמלצות השולחן נחתמה במאי 2014 הוראת מנכ"ל משרד הכלכלה לעידוד עסקים חברתיים המעסיקים אוכלוסיות מועדפות.
2011-2012 – עידוד הנתינה והפילנתרופיה בישראל: גיבוש מדיניות מעודדת נתינה ופילנתרופיה בשותפות עם נציגי המגזר החברתי והמגזר העסקי. השולחן גיבש תכנית שהתייחסה לכלל פוטנציאל הנתינה בחברה הישראלית – בקרב הציבור הרחב, בקרב בעלי ההון הניכר, בקרב המשקיעים החברתיים ובקרב התאגידים המסחריים. בין היתר כללה התכנית: הגדלת הטבות המס לתרומות באמצעות הפחתת רצפת התרומה השנתית, הגדלת הטבת המס לתרומות באמצעות העלאת תקרת התקומה השנתית, הקלות במימוש ההטבות במס לשכירים, הקלות במימוש ההטבות במס לשכירים מקרב עובדי מדינה המבקשים לתרום, הרחבת היקף מוסדות הציבור שניתן יהיה להכיר בהם לפי סעיף 46א' לפקודת מס הכנה ויצירת תאגיד של "קרן לתועלת הציבור".
2013-2014 – בנית מודלים למתן מענים לצעירים בסיכון: לאחר תהליך למידה בו נעשה זיהוי של סוגיות החליטו חברי השולחן על הקמת שני צוותי עבודה סביב הנושא. האחד, בנושא דיור לצעירים חסרי עורף משפחתי, והשני – שילוב צעירים בסיכון בתעסוקה. שני נושאים אלו נבחרו עקב חשיבותם הרבה למהלך חייו של הצעיר, וההנחה כי במסגרת ההרכב הבין-מגזרי, ניתן לייצר בהם שינויים משמעותיים ובטווח זמנים נראה לעין. אחד התוצרים המשמעותיים היה הגדרה של אוכלוסיית יעד חדשה שלא ניתן לה מענה עד כה: צעירים בסיכון בין הגילאים 18 עד 35.
2013-2014 – השלמת טיוטת חוק העמותות החדש. בשנת 2014 שקד משרד המשפטים על גיבוש טיוטת חוק עמותות אשר נועדה לתת מענה חקיקתי שלם לצרכיהן של עמותות, על סוגיהן ומאפייניהם השונים, ולהשוות את ההסדרים המהותיים החלים על חברות לתועלת הציבור לאלה החלים על עמותות. לאחר גיבוש טיוטה פנימית הוחלט ללבן את עקרונות החוק בהליך של הידברות עם ארגוני גג וגורמים פעילים מהמגזר החברתי והפילנתרופי בהובלת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וראש ראשות התאגידים.
2014 – הוועדה לבחינת סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה. סעיף 46א' עוסק בהכרה בגוף כמוסד ציבורי שהתרומה אליו מזכה את התורם בזיכוי מס. לוועדה הוגשו ניירות עמדה מטעם חברים בשולחן העגול בעבר ובהווה, וכן הוגש נייר עמדה של אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה אשר נסמך בין היתר על דיוני השולחן העגול בנושא עידוד הנתינה והפילנתרופיה. ב-28.5.14 הוגשו מסקנות הוועדה לשר האוצר והוצגו בפני ועדת הכספים של הכנסת. שר האוצר הודיע על אימוץ מסקנות הוועדה ורשות המיסים מיישמת את המסקנות לצד קידום הליכי החקיקה.
2014 – גיבוש תכנית לטיוב אופן אספקת שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ. בשנת 2014 במסגרת החלטת הממשלה מספר 2034 מיום ה-28.9.14, הוחלט כי הצוות הממשלתי בשולחן העגול במשרד ראש הממשלה יגבש תכנית לטיוב אופן אספקת שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ.
2016 – מתחברים לחוסן בחירום. כחלק מהלקחים שהופקו בעקבות התמודדות עם מצבי חירום שונים, צבאיים ואזרחיים, התגבשה ההבנה כי יש להגביר את החוסן החברתי כחלק מעמידות של החברה בישראל ויכולתה להתמודד במצבי חירום. כמו כן, עלה הצורך להגביר את שיתוף הפעולה והתיאום בין הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי במצבי חירום לאומיים – בהיערכות לקראתם, במהלכם ובחזרה לשגרה. במסגרת המהלך פיתח השולחן, בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש רח"ל ובתיאום עם פיקוד העורף, תוכנית פעולה למודלים בין-מגזריים ברמת הרשות המקומית וברמה הארצית ליצירת וחיזוק החוסן החברתי בחירום.
ת.ד. 3225 בית יהושע 40591
טלפון. 09-8301400
פקס. 09-8990889
