מפגש-ראשון-תרבות-יזמית-בחינוך

צוות בין-מגזרי לעידוד תרבות יזמית במערכת החינוך

הפעלת שולחן ייעודי של משרד החינוך לפיתוח מודלים לקידום תרבות יזמית בית ספרית, במטרה לשפר את מערכת החינוך

הפעלה וליווי של שולחן בין-מגזרי ייעודי לקידום תרבות יזמית במשרד החינוך, 2015-2016

השולחן העגול הבין-מגזרי במשרד החינוך, אשר החל לפעול בשנת 2013, הינו תשתית לקיום שיח בין-מגזרי במגוון
נושאים בעלי עניין משותף. שיח בין-מגזרי זה מתאפיין בהתכנסות של נציגים משלושת המגזרים: המגזר הראשון – הציבורי, המגזר השני – העסקי והמגזר השלישי לתהליך משותף ומורכב. מאפייניהם של כל אחד מהמגזרים ותרומתם הייחודית הם אלו שמהווים את היתרון הגדול של השולחן העגול. ארגון שיתופים נבחר להיות הגוף המסייע בהפעלת השולחן העגול.

הרקע להקמת צוות בין-מגזרי לעידוד תרבות יזמית במערכת החינוך

במסגרת מנגנוני התאום שפותחו, ניתנת אפשרות לגורמי מגזר שלישי להציע נושא לדיון. הנושא אשר הוצע על ידי נציגי המגזר השלישי הינו קידום מדיניות לעידוד תרבות יזמית במערכת החינוך.

פיתוח תרבות יזמית בית ספרית, היא תנאי הכרחי ליצירת שיפור במערכת החינוך בישראל. במסמך שהתפרסם בשנת 2010 קובע ארגון ה-OECD כי יזמות וחדשנות הינן אסטרטגיות הכרחיות לשם גידול כלכלי והתמודדות עם אתגרים חברתיים גלובליים. בדו"ח קובע הארגון כי המדינות החברות צריכות לעודד את נטייתם של אזרחיהן לחדשנות. מערכות החינוך וההכשרה המקצועית צריכות לצייד את הלומדים בהן בכישורים הנדרשים לפיתוח חשיבה יצירתית וחדשנית ולפעול לחיזוק התרבות היזמית (OECD, 2010).

האיחוד האירופי מכיר, גם הוא, בתרומתה המרכזית של מערכת החינוך לכל ניסיון לעודד תרבות של יזמות וחדשנות. ההון המושקע בחינוך יוכל להשיג תמורה נאותה רק אם ינוצל בצורה האפקטיבית ביותר. פוטנציאל זה ימוצה עד תום רק באמצעות עידוד יזמות וחדשנות במערכת החינוך (Schuller, 2010).

בשנים האחרונות החלו להתפתח מספר מסגרות מעודדות יזמות במערכת החינוך אך אין בכך די. יש לפתח מדיניות המזהה את הצרכים של בעלי התפקידים השונים, מגדירה מדדים ומפתחת תשתיות בצורה שיטתית.

מגוון סיבות מצביעות על הערך של קידום הנושא בראיה תלת-מגזרית:
• עידוד היזמות בקרב בעלי תפקידים ובקרב תלמידים מהווה מוקד עניין בכלל המגזרים.
• בכל אחד מהמגזרים ישנה תפיסה אחרת של היזמות ואלו משלימות האחת את השנייה.
• התרבות היזמית, שקיימת במגזר העסקי יכולה להוות נקודת מפגש בעלת ערך תכני, עם המגזר העסקי.
• למגזר השלישי יש תהליכים וידע מתקדמים ביישום ופיתוח יזמות בחינוך.

לידע, לניסיון וליכולות הבין מגזריות, יש ערך גדול בקביעת מדיניות משותפת, בתאום פעולות וביצירת תשתיות נדרשות.

במהלך חודש פברואר 2015 פורסם 'קול קורא' לגופים, ארגונים ואנשי עסקים הפעילים בקידום היזמות בתחום החינוך להגיש בקשות להצטרף לצוות זה. וועדה בוחרת בליווי הייעוץ המשפטי של משרד החינוך, בחרה את חברי הצוות.
הצוות הנבחר מונה כ- 30 חברים וחברות, נציגי שלושת המגזרים, בעלי תפקידים העוסקים בתחום היזמות בחינוך.
הצוות נפגש כ-4 פעמים ויצר את מודל הצמחת תרבות יזמית – בשיתוף פעולה בין מגזרי.

הצוות המקצועי שליווה את המהלך מטעם שיתופים: ד"ר בת חן וינהבר, ד"ר גלי סמבירא, רות שמעון נעים.

עוד תהליכי שיתוף

ליצירת קשר

מפגש-ראשון-תרבות-יזמית-בחינוך

צוות בין-מגזרי לעידוד תרבות יזמית במערכת החינוך

הפעלת שולחן ייעודי של משרד החינוך לפיתוח מודלים לקידום תרבות יזמית בית ספרית, במטרה לשפר את מערכת החינוך

הפעלה וליווי של שולחן בין-מגזרי ייעודי לקידום תרבות יזמית במשרד החינוך, 2015-2016

השולחן העגול הבין-מגזרי במשרד החינוך, אשר החל לפעול בשנת 2013, הינו תשתית לקיום שיח בין-מגזרי במגוון
נושאים בעלי עניין משותף. שיח בין-מגזרי זה מתאפיין בהתכנסות של נציגים משלושת המגזרים: המגזר הראשון – הציבורי, המגזר השני – העסקי והמגזר השלישי לתהליך משותף ומורכב. מאפייניהם של כל אחד מהמגזרים ותרומתם הייחודית הם אלו שמהווים את היתרון הגדול של השולחן העגול. ארגון שיתופים נבחר להיות הגוף המסייע בהפעלת השולחן העגול.

הרקע להקמת צוות בין-מגזרי לעידוד תרבות יזמית במערכת החינוך

במסגרת מנגנוני התאום שפותחו, ניתנת אפשרות לגורמי מגזר שלישי להציע נושא לדיון. הנושא אשר הוצע על ידי נציגי המגזר השלישי הינו קידום מדיניות לעידוד תרבות יזמית במערכת החינוך.

פיתוח תרבות יזמית בית ספרית, היא תנאי הכרחי ליצירת שיפור במערכת החינוך בישראל. במסמך שהתפרסם בשנת 2010 קובע ארגון ה-OECD כי יזמות וחדשנות הינן אסטרטגיות הכרחיות לשם גידול כלכלי והתמודדות עם אתגרים חברתיים גלובליים. בדו"ח קובע הארגון כי המדינות החברות צריכות לעודד את נטייתם של אזרחיהן לחדשנות. מערכות החינוך וההכשרה המקצועית צריכות לצייד את הלומדים בהן בכישורים הנדרשים לפיתוח חשיבה יצירתית וחדשנית ולפעול לחיזוק התרבות היזמית (OECD, 2010).

האיחוד האירופי מכיר, גם הוא, בתרומתה המרכזית של מערכת החינוך לכל ניסיון לעודד תרבות של יזמות וחדשנות. ההון המושקע בחינוך יוכל להשיג תמורה נאותה רק אם ינוצל בצורה האפקטיבית ביותר. פוטנציאל זה ימוצה עד תום רק באמצעות עידוד יזמות וחדשנות במערכת החינוך (Schuller, 2010).

בשנים האחרונות החלו להתפתח מספר מסגרות מעודדות יזמות במערכת החינוך אך אין בכך די. יש לפתח מדיניות המזהה את הצרכים של בעלי התפקידים השונים, מגדירה מדדים ומפתחת תשתיות בצורה שיטתית.

מגוון סיבות מצביעות על הערך של קידום הנושא בראיה תלת-מגזרית:
• עידוד היזמות בקרב בעלי תפקידים ובקרב תלמידים מהווה מוקד עניין בכלל המגזרים.
• בכל אחד מהמגזרים ישנה תפיסה אחרת של היזמות ואלו משלימות האחת את השנייה.
• התרבות היזמית, שקיימת במגזר העסקי יכולה להוות נקודת מפגש בעלת ערך תכני, עם המגזר העסקי.
• למגזר השלישי יש תהליכים וידע מתקדמים ביישום ופיתוח יזמות בחינוך.

לידע, לניסיון וליכולות הבין מגזריות, יש ערך גדול בקביעת מדיניות משותפת, בתאום פעולות וביצירת תשתיות נדרשות.

במהלך חודש פברואר 2015 פורסם 'קול קורא' לגופים, ארגונים ואנשי עסקים הפעילים בקידום היזמות בתחום החינוך להגיש בקשות להצטרף לצוות זה. וועדה בוחרת בליווי הייעוץ המשפטי של משרד החינוך, בחרה את חברי הצוות.
הצוות הנבחר מונה כ- 30 חברים וחברות, נציגי שלושת המגזרים, בעלי תפקידים העוסקים בתחום היזמות בחינוך.
הצוות נפגש כ-4 פעמים ויצר את מודל הצמחת תרבות יזמית – בשיתוף פעולה בין מגזרי.

הצוות המקצועי שליווה את המהלך מטעם שיתופים: ד"ר בת חן וינהבר, ד"ר גלי סמבירא, רות שמעון נעים.

עוד תהליכי שיתוף

ליצירת קשר

חיפוש