הפעלה וליווי של השולחן העגול לפיתוח אזורי-כלכלי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, 2011-2012
השולחן העגול לפיתוח אזורי – כלכלי הוא מסגרת לשיח תלת מגזרי בין הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי, המובלת על ידי המטה לפיתוח אזורי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. ארגון שיתופים נבחר להיות הגוף המפעיל של השולחן בשנים 2011-2012.
מטרת השולחן העגול לפיתוח אזורי כלכלי: להוות מסגרת לגיבוש תפיסת "פיתוח אזורי-כלכלי בישראל", באמצעות שיח תוך מגזרי (כל מגזר עם עצמו) ובין-מגזרי. המפגש הבין מגזרי יהווה מצע לקידום ולמימוש פרויקטים ותוכניות חדשניות בשטח.
פיתוח אזורי מהווה אתגר מרכזי בפני מדינות רבות, וכך גם בישראל. בעוד בעבר, הייתה עיקר תשומת הלב של קובעי מדיניות במדינות שונות ושל ארגונים בין לאומיים, מופנית לצמיחה ופיתוח לאומיים, הרי שבשנים האחרונות תופסת סוגיית הפיתוח האזורי מקום מרכזי. פערים חברתיים, כלכליים, תרבותיים מהווים שסע בלב חברה מודרנית ונתפסים כיום כגורם המעכב את התפתחותה של המדינה כולה. הכנסת סוגיית הפערים כאחד ממדדי ה- OECD הובילה בין השאר להרחבת התפיסה כי פיתוח "הפריפריה" הוא באחריותה העיקרית של המדינה. כיום, יותר מתמיד, נראה כי הולכת ומעמיקה ההבנה כי מדובר באחריות כוללת של גורמי כלכלה וחברה.
פיתוח אזורי כלכלי הוא סוגיה אשר מחייבת מטבעה אינטגרציה של עולמות תוכן שונים בסוגיות בין-מגזריות תוך שילובם של מגוון דרגים (החל מפעילות השטח המקומית ועד המטה הממשלתי). זהו תהליך אשר מחייב מעגל למידה ותגובה. דרכו ייצר השטח ידע אשר יזין את עבודת המטה וייצור מדיניות ציבורית אשר תאפשר לשטח ליצור הון חברתי אופטימאלי.
יושב הראש של השולחן העגול לפיתוח אזורי כלכלי, מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שרון קדמי, ולצדו שני יושבי הראש הנוספים, מהמגזר העסקי – אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים ומהמגזר השלישי – גידי גרינשטיין, מייסד מכון ראות, גיבשו את רשימת חברי השולחן, אשר כללה כ-10 חברים מכל מגזר – הממשלתי, העסקי, החברתי – תוך הקפדה על כך שבפעילות השולחן ישתתפו ארגונים וגופים המייצגים את הגיוון והשונות הקיימים במגזרים השונים בחברה הישראלית ויתאפשר קיום דיון מגוון וממצה ויגשימו את מטרות השולחן.
בחודשים מאי- יוני 2011 הופנה קול קורא לציבור הרחב ולבעלות ולבעלי עניין בתחום הפיתוח האזורי- כלכלי, לקבלת הצעות ורעיונות בתחום הפיתוח האזורי -כלכלי ולאיתור בעלות ובעלי העניין בתחום. בעקבות הקול הקורא התקבלו מעל 70 פניות מהציבור. ההצעות והרעיונות שנשלחו הוצגו בכינוס הראשון של השולחן העגול, שנערך בחודש דצמבר 2011. הנושאים המרכזיים שעלו מהציבור הם בתחומי אשכולות אזוריים, יזמות עסקית, חברה ערבית, הון אנושי, תעשייה וטכנולוגיה, קיימות ותחבורה.
בעקבות הקמת השולחן העגול לפיתוח אזורי-כלכלי והתכנסותו הראשונה והמוצלחת, החליט מנכ"ל משרד התמ"ת, מר שרון קדמי, לרתום את השולחן העגול לשמש כפורום שיוביל תהליך חשיבה בין-מגזרי, אשר יעסוק בהמלצות להיערכות משרד התמ"ת והשותפים לשולחן להתמודדות צפויה עם המשבר הכלכלי המתרחש בעולם ובעיקר באירופה, ואשר עלול להשפיע על המשק הישראלי כבר בחודשים הקרובים.
לפיכך עסק הכינוס השני של השולחן שנערך בפברואר 2012, בניסיון להגדיר את אופי המשבר הצפוי ובבחינת כלים קיימים להתמודדות עימו מחד וגיבוש רעיונות והמלצות לכיווני פעולה אפשריים מאידך בראיה תלת מגזרית להתמודדות עם השפעות המשבר הכלכלי העתידי. במטרה שאלו יגובשו לכדי מסמך המלצות המיועד למשרד התמ"ת, ובמקביל יעברו להמשך טיפול במסגרת השולחן העגול לפיתוח אזורי כלכלי להתמודדות עם המשבר.
מסמך ההמלצות להיערכות למשבר כלכלי – מאי 2012: השולחן העגול לפיתוח אזורי-כלכלי פירסם את מסמך המלצותיו להיערכות למשבר כלכלי. זאת, כאמור, בהתאם לבקשתו של מנכ"ל משרד התמ"ת, מר שרון קדמי, כי דיוני השולחן יופנו לתקופה למשימה לאומית חשובה ממדרגה ראשונה- מתן המלצות להערכות למשבר כלכלי פוטנציאלי. מסמך ההמלצות משקף את עומקו של התהליך שבוצע, ואת איכות הדיונים שנערכו בקרב עשרות רבות של משתתפים הכוללים אנשי ממשל לצד גורמים מעמותות, מארגונים חברתיים ומהמגזר העסקי. כמו כן הוא משקף תהליך חשיבה משותפת מרתקת שהובילה ליצירת תובנות ותוצרים משמעותיים ביותר. לעיון במסמך ההמלצות
אגרת הסיכום של כינוס צוות מאגדים אזוריים: צוות העבודה המצומצם בנושא מאגדים אזוריים, התכנס ב-30 באפריל 2012 לישיבתו השנייה. בישיבה נכחו כארבעה עשר נציגים משלושת המגזרים.
אבי פלדמן, מנהל המטה לפיתוח אזורי ויושב הראש של השולחן העגול מטעם המגזר הממשלתי, אמר בפתיחת הדיון כי "מטרת הצוות הנה ללמוד מהניסיון והידע הנצבר בעשורים האחרונים בתחום המאגדים האזוריים בארץ ובעולם לשם גיבוש המלצות לפעולה בנושא. שכן על אף היותם בעלי ערך מוסף אדיר הקושר את כלל השחקנים ברמה המקומית מגזר עסקי, שלטון מקומי, רשתות וארגונים חברתיים, מכוני – השכלה, אקדמיה והכשרה מקצועית המאגדים המהווים כלי לפיתוח אזורי, לא מיושמים במלוא – הפוטנציאל שלהם בארץ".
מבוא לנושא המאגדים האזוריים הוצג לחברי הצוות על ידי ד"ר דן קאופמן, מנהל המרכז למחקרי חדשנות וצמיחה במכון ירושלים לחקר ישראל, ולאחר מכן הוצגו שלושה סוגי מאגדים המשקפים מרחבי עשייה שונים בישראל כיום: ד"ר שי ירקוני, הציג את מאגד ביונגב, מר גדעון ונר, הציג את מאגד שותפות מטה יהודה בית שמש ועו"ד אריק מויאל הציג את מאגד אשכול גליל מערבי.
חברות וחברי הצוות מצומצם העלו בזה אחר זה רעיונות וכיווני חשיבה באשר לאופי המאגדים, האתגרים הניצבים בדרך להקמתם והאופנים השונים בהם יש לנקוט על מנת ליישמם הלכה למעשה.
הצוות המקצועי שליווה את השולחן מטעם שיתופים: שלמה דושי, דברה לונדון, עו"ד ירון קידר, ד"ר בת חן וינהבר.
הפעלה וליווי של השולחן העגול לפיתוח אזורי-כלכלי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, 2011-2012
השולחן העגול לפיתוח אזורי – כלכלי הוא מסגרת לשיח תלת מגזרי בין הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי, המובלת על ידי המטה לפיתוח אזורי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. ארגון שיתופים נבחר להיות הגוף המפעיל של השולחן בשנים 2011-2012.
מטרת השולחן העגול לפיתוח אזורי כלכלי: להוות מסגרת לגיבוש תפיסת "פיתוח אזורי-כלכלי בישראל", באמצעות שיח תוך מגזרי (כל מגזר עם עצמו) ובין-מגזרי. המפגש הבין מגזרי יהווה מצע לקידום ולמימוש פרויקטים ותוכניות חדשניות בשטח.
פיתוח אזורי מהווה אתגר מרכזי בפני מדינות רבות, וכך גם בישראל. בעוד בעבר, הייתה עיקר תשומת הלב של קובעי מדיניות במדינות שונות ושל ארגונים בין לאומיים, מופנית לצמיחה ופיתוח לאומיים, הרי שבשנים האחרונות תופסת סוגיית הפיתוח האזורי מקום מרכזי. פערים חברתיים, כלכליים, תרבותיים מהווים שסע בלב חברה מודרנית ונתפסים כיום כגורם המעכב את התפתחותה של המדינה כולה. הכנסת סוגיית הפערים כאחד ממדדי ה- OECD הובילה בין השאר להרחבת התפיסה כי פיתוח "הפריפריה" הוא באחריותה העיקרית של המדינה. כיום, יותר מתמיד, נראה כי הולכת ומעמיקה ההבנה כי מדובר באחריות כוללת של גורמי כלכלה וחברה.
פיתוח אזורי כלכלי הוא סוגיה אשר מחייבת מטבעה אינטגרציה של עולמות תוכן שונים בסוגיות בין-מגזריות תוך שילובם של מגוון דרגים (החל מפעילות השטח המקומית ועד המטה הממשלתי). זהו תהליך אשר מחייב מעגל למידה ותגובה. דרכו ייצר השטח ידע אשר יזין את עבודת המטה וייצור מדיניות ציבורית אשר תאפשר לשטח ליצור הון חברתי אופטימאלי.
יושב הראש של השולחן העגול לפיתוח אזורי כלכלי, מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שרון קדמי, ולצדו שני יושבי הראש הנוספים, מהמגזר העסקי – אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים ומהמגזר השלישי – גידי גרינשטיין, מייסד מכון ראות, גיבשו את רשימת חברי השולחן, אשר כללה כ-10 חברים מכל מגזר – הממשלתי, העסקי, החברתי – תוך הקפדה על כך שבפעילות השולחן ישתתפו ארגונים וגופים המייצגים את הגיוון והשונות הקיימים במגזרים השונים בחברה הישראלית ויתאפשר קיום דיון מגוון וממצה ויגשימו את מטרות השולחן.
בחודשים מאי- יוני 2011 הופנה קול קורא לציבור הרחב ולבעלות ולבעלי עניין בתחום הפיתוח האזורי- כלכלי, לקבלת הצעות ורעיונות בתחום הפיתוח האזורי -כלכלי ולאיתור בעלות ובעלי העניין בתחום. בעקבות הקול הקורא התקבלו מעל 70 פניות מהציבור. ההצעות והרעיונות שנשלחו הוצגו בכינוס הראשון של השולחן העגול, שנערך בחודש דצמבר 2011. הנושאים המרכזיים שעלו מהציבור הם בתחומי אשכולות אזוריים, יזמות עסקית, חברה ערבית, הון אנושי, תעשייה וטכנולוגיה, קיימות ותחבורה.
בעקבות הקמת השולחן העגול לפיתוח אזורי-כלכלי והתכנסותו הראשונה והמוצלחת, החליט מנכ"ל משרד התמ"ת, מר שרון קדמי, לרתום את השולחן העגול לשמש כפורום שיוביל תהליך חשיבה בין-מגזרי, אשר יעסוק בהמלצות להיערכות משרד התמ"ת והשותפים לשולחן להתמודדות צפויה עם המשבר הכלכלי המתרחש בעולם ובעיקר באירופה, ואשר עלול להשפיע על המשק הישראלי כבר בחודשים הקרובים.
לפיכך עסק הכינוס השני של השולחן שנערך בפברואר 2012, בניסיון להגדיר את אופי המשבר הצפוי ובבחינת כלים קיימים להתמודדות עימו מחד וגיבוש רעיונות והמלצות לכיווני פעולה אפשריים מאידך בראיה תלת מגזרית להתמודדות עם השפעות המשבר הכלכלי העתידי. במטרה שאלו יגובשו לכדי מסמך המלצות המיועד למשרד התמ"ת, ובמקביל יעברו להמשך טיפול במסגרת השולחן העגול לפיתוח אזורי כלכלי להתמודדות עם המשבר.
מסמך ההמלצות להיערכות למשבר כלכלי – מאי 2012: השולחן העגול לפיתוח אזורי-כלכלי פירסם את מסמך המלצותיו להיערכות למשבר כלכלי. זאת, כאמור, בהתאם לבקשתו של מנכ"ל משרד התמ"ת, מר שרון קדמי, כי דיוני השולחן יופנו לתקופה למשימה לאומית חשובה ממדרגה ראשונה- מתן המלצות להערכות למשבר כלכלי פוטנציאלי. מסמך ההמלצות משקף את עומקו של התהליך שבוצע, ואת איכות הדיונים שנערכו בקרב עשרות רבות של משתתפים הכוללים אנשי ממשל לצד גורמים מעמותות, מארגונים חברתיים ומהמגזר העסקי. כמו כן הוא משקף תהליך חשיבה משותפת מרתקת שהובילה ליצירת תובנות ותוצרים משמעותיים ביותר. לעיון במסמך ההמלצות
אגרת הסיכום של כינוס צוות מאגדים אזוריים: צוות העבודה המצומצם בנושא מאגדים אזוריים, התכנס ב-30 באפריל 2012 לישיבתו השנייה. בישיבה נכחו כארבעה עשר נציגים משלושת המגזרים.
אבי פלדמן, מנהל המטה לפיתוח אזורי ויושב הראש של השולחן העגול מטעם המגזר הממשלתי, אמר בפתיחת הדיון כי "מטרת הצוות הנה ללמוד מהניסיון והידע הנצבר בעשורים האחרונים בתחום המאגדים האזוריים בארץ ובעולם לשם גיבוש המלצות לפעולה בנושא. שכן על אף היותם בעלי ערך מוסף אדיר הקושר את כלל השחקנים ברמה המקומית מגזר עסקי, שלטון מקומי, רשתות וארגונים חברתיים, מכוני – השכלה, אקדמיה והכשרה מקצועית המאגדים המהווים כלי לפיתוח אזורי, לא מיושמים במלוא – הפוטנציאל שלהם בארץ".
מבוא לנושא המאגדים האזוריים הוצג לחברי הצוות על ידי ד"ר דן קאופמן, מנהל המרכז למחקרי חדשנות וצמיחה במכון ירושלים לחקר ישראל, ולאחר מכן הוצגו שלושה סוגי מאגדים המשקפים מרחבי עשייה שונים בישראל כיום: ד"ר שי ירקוני, הציג את מאגד ביונגב, מר גדעון ונר, הציג את מאגד שותפות מטה יהודה בית שמש ועו"ד אריק מויאל הציג את מאגד אשכול גליל מערבי.
חברות וחברי הצוות מצומצם העלו בזה אחר זה רעיונות וכיווני חשיבה באשר לאופי המאגדים, האתגרים הניצבים בדרך להקמתם והאופנים השונים בהם יש לנקוט על מנת ליישמם הלכה למעשה.
הצוות המקצועי שליווה את השולחן מטעם שיתופים: שלמה דושי, דברה לונדון, עו"ד ירון קידר, ד"ר בת חן וינהבר.
ת.ד. 3225 בית יהושע 40591
טלפון. 09-8301400
פקס. 09-8990889